סירוב בדיקת אלכוהול – מה מותר ומה אסור בבדיקת ינשוף

מהי בדיקת ינשוף? על מי היא מוטלת? ומה ההשלכות במקרה של סירוב?

בשנים האחרונות מניין ההרוגים בכבישים עלה בצורה ניכרת, בעקבות זאת, האכיפה נעשית מוגברת וקפדנית בכול הנוגע בתחום עבירות תנועה. כחלק מהאכיפה בפועל היא ביצוע של בדיקות ינשוף ובדיקות נוספות בשטח לכלל הנהגים. בדיקות אלו מתבצעות בכול מקום ובכול זמן בדרך כלל על ידי שוטר המבקש לבצע בדיקת ינשוף שיסביר על הבדיקה ועל ההשלכות במקרה של סירוב.

נעצרת לבדיקת ינשוף? מה מותר ומה אסור.

 

בדיקת אלכוהול נעשית בכמה דרכים:

בדיקה על פי מאפיינים:

התרשמות של השוטר מהנהג תוך שיחה.

בדיקה ריח – האם יש ריח של אלכוהול מגופו של הנהג.

בדיקת יציבות הנהג על ידי הליכה בקו ישר עם היד על האף

 

בדיקות דם:

בדיקה שנערכת באמצעות מעבדה אליה נשלח הנהג, הבדיקה תבדוק את כמות האלכוהול בדם אם בכלל יש. בדיקה זו הכי אמינה.

 

בדיקת ינשוף:

בדיקת הינשוף היא בדיקה באמצעות מכשיר אלקטרוני שמודד את אדי האלכוהול שבתוך הגוף, בה הנהג מתבקש לנשוף חזק אל תוך המכשיר שתוצאותיו יעידו אם הוא כשיר לנהיגה או שמא נוהג תחת השפעת אלכוהול.

בדיקת אלכוהול היא בדיקה שגרתית שהמשטרה מבצעת, לרוב בשימוש על ידי מכשיר "הינשוף", אך במקרים מסוימים, שהנהג מעורר חשד או שהיה מעורב בתאונת דרכים, לשוטר יש סמכות לדרוש ממנו לבצע בדיקות דם או בדיקות שתן.

 

כמות האלכוהול המותרת לפי בדיקת הינשוף:

כידוע הכמות המותרת משתנה בין אחד לשני שמושפעת מפרמטרים כגון: מין, לחץ דם, ומשקל. לכן בודקים את הכמויות בצורה יחסית:

לפי החוק הכמות המותרת היא 240 מיקוגרם בממוצע ביחס לליטר אויר נשוף עד ל- 290 מיקוגרם, מעל לכמות הזאת תיחשב לנהיגה בשכרות. אצל נהגים צעירים, נהגי ציבור ונהגים בעלי רכב כבד החוק מחמיר וקובע שעל כל ליטר אויר נשוף תצא לא יותר מ- 50 מיקוגרם בבדיקה, זאת אומרת אם לנהג רגיל הכמות הנחשבת למותרת בדם היא 0.05% אלכוהול, אצל נהגים אלו הכמות המותרת תהיה 0.01% בלבד.

נהג אשר יוגש נגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. רישיונו יפסל למינימום שנתיים ובנוסף לזה יקבל 10 נקודות תעבורה.

 

במידה ששתיתם ואתם רוצים לנהוג:

הדם בגוף מדלל בין 13 ל- 15 מיליגרם של אלכוהול לשעה, תחכו ביחס לכמות ששתיתם ותעזרו בשתיית מים שתגביר את פעולת הדילול בדם.

 

האם מותר לנהג לסרב לבדיקה?

לא, החוק מחייב את הנהגים לשתף פעולה בבדיקת אלכוהול שגרתית וקל וחומר את הנהגים המעלים חשד, סירוב לבדיקת ינשוף יכולה להוביל להרשעת הנהג בנהיגה תחת השפעת אלכוהול ותיחשב לנהיגה בשכרות מכוח סירוב, במידה וסירב תחילה מותר לו להתחרט ולחזור בו. השוטר יכול לדרוש גם מהנהג המלווה לבצע את הבדיקה.

 

שיבוש הליכי הבדיקה:

כתוצאה מחשש תוצאות הבדיקה עשויים נהגים לשבש זאת ואפילו שלא בכוונה.

אי שיתוף פעולה כמו מתן מכסת אויר שאינה מספיקה לצורך הבדיקה או שימוש במכשיר בצורה שעלולה לשבש את תוצאותיה יחשב כמי שמסרב להיבדק ועונשו יהיה זהה לו, ולא תוצע לו חלופה לבדיקת אחרת.

אדם שנכשל שלא בכוונה, בעל אסטמה או אדם שיש לו בעיית ריאות וכו', זכאי לבדיקת דם כחלופה.

 

מחובתו של השוטר:

בזמן בקשת בדיקה מהנהג על השוטר להסביר לו על הבדיקה ועל ההשלכות במקרה של סירוב. בשביל תוצאות ינשוף מהימנות השוטר חייב לוודא תחילה שהנהג לא שותה מים כ- 5 דקות לפני הבדיקה – (כידוע מים מדלל את רמת האלכוהול בדם), שעברו כ- 15 דקות מאז שתיית האלכוהול – כדי שהבדיקה תזהה את האלכוהול שבגוף.

 

לסיכום:

נהג חייב על פי חוק לשתף פעולה במהלך הבדיקה. מצד השוטר החובה להסביר לנהג על המשמעות המשפטית שיש לסירוב בביצוע הבדיקה, במידה ולא היה הסבר ראוי, אין לראות את הנהג המסרב – מואשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול מכוח סירוב.