אם אתם לא זוכרים את שמות בנייני הפועל או מסתבכים איתם, המאמר הבא הוא בשבילכם. מהם בעצם בניינים ולמה הם כל כך חשובים? מה מאפיין כל בניין ומה ההבדלים בין הבניינים השונים? כל התשובות בהמשך
השפה העברית, תאמינו או לא, היא שפה שמאפשרת יצירתיות כמעט אינסופית, בעיקר בבניית פעלים. אחת הסיבות לכך היא מערכת הפועל שלנו, שמבוססת על ארבעה מאפיינים: שורש, זמן, גוף וכמובן בניין. לכל פועל בעברית יש שורש – אותן שלוש או ארבע אותיות, שהן ממש "המשפחה" של הפעלים; זמן וגוף – מי עושה את הפעולה ומתי הוא עושה אותה – ובניין.
מהם הבניינים?
בנייני הפועל הם למעשה תבניות לתוכם יוצקים את אותיות השורש. הפועל בעצם מורכב מאותיות השורש, המייצגות את משפחת המילים, וממוספיות המייצגות את הבניין, הגוף והזמן.
הבניינים מופיעים בדרך כלל עם האותיות פ.ע.ל, פשוט משום שכך מקובל להציג, ולפעמים משתמשים גם באותיות ש.מ.ר כדי להימנע מההשפעות שיש לאות ע' על הטיית הפועל. בעברית יש שבעה בניינים: בניין קל (בניין פָּעַל), בניין נִפְעַל, בניין הִפְעִיל, בניין הֻפְעַל, בניין פִּעֵל, בניין פֻּעַל ובניין הִתְפַּעֵל.
בניין קל – הנפוץ ביותר
בניין קל, או בניין פָּעַל, הוא הבניין הראשון בספירת הבניינים. הוא מכונה גם בניין קל משום שלצורתו הבסיסית, כלומר צורת גוף שלישי יחד בעבר, היא צורה ללא מוספיות. בניין קל הוא בניין פעיל – כלומר, עוסק בביצוע פעולה אקטיבית, של מישהו.
אבל זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע. אם בעבר ובעתיד ברור מאוד שמדובר בבניין פעיל, הרי שבהווה יש לנו צורת פעיל (סוֹגֵר, זוֹרֵק) וגם צורת סביל (סָגוּר, זָרוּק). בקיצור, הוא אמנם לא מרובה מוספיות, אבל הוא לא באמת קל!
הבניינים הסבילים
אם הזכרנו שבניין קל הוא בעיקרו פעיל, כדאי להזכיר גם את הבניינים הסבילים: נִפְעַל, הֻפְעַל ופֻּעַל. הבניינים האלה נוטים להיות פחות נפוצים מחבריהם הפעילים, אבל הם חשובים לא פחות. בעצם, הם מספקים גרסאות עם משמעות סבילה לפעלים הפעילים של הבניין המקביל להם. למשל – סָגַר (בניין קל) לעומת נִסְגַר (בניין נפעל); שִׁפֵּר (בניין פִּעל) לעומת שֻׁפַּר (בניין פֻּעל); הִדְלִיק (בניין הִפְעִיל) לעומת הֻדְלַק (בניין הֻפעל).
הבניינים הכבדים
הבניינים הכבדים, פִּעל, פֻּעל והתפעל, מתאפיינים בדגש ב-ע' הפועל. זוכרים שבהתחלה אמרנו שלפעמים משתמשים בשורשים אחרים מלבד פ.ע.ל כדי להציג את תבניות הבניינים, כדי להימנע מהשפעת האות ע'? אז הנה זה הגיע.
האות ע', בהיותה אות גרונית, לא יכולה לקבל דגש, ולכן קורא תמים שייחשף לפעלים רק עם השורש פ.ע.ל עלול לפספס לגמרי את הדגש המדובר. אם נחליף את השורש, למשל, בשורש ס.פ.ר, נוכל לשים בוודאי לב שבבניין קל הילד סָפַר את המכוניות, אבל בבניין פִּעל הוא סִפֵּר סיפור ובבניין התפעל הוא הִסְתַפֵּר – ואנחנו לא נמצא את עצמנו אומרים סִפֵר או הִסְתַפֵר בטעות.
