הכל על קריאה נכונה של פרשת השבוע

קריאת פרשת השבוע מדי שבוע בבית הכנסת היא מנהג יהודי קדום המאפשר לכל יהודי להשלים מדי שנה לימוד של כל התורה כולה. קריאת התורה נעשית בסדר קבוע ולפי מנהגים מדויקים ומנגינה שעוברת במסורת של כל קהילה. קריאה נכונה של פרשת השבוע היא מנהג עליו מקפידים בכל תפוצות ישראל וחלק מהמנהגים אף זהים בכל הקהילות. במאמר הבא: הכל על קריאה נכונה ומדויקת של פרשת השבוע.

 

פרשת השבוע – חלוקה לעליות

כל פרשה נחלקת לשבעה קטעים (בחגים ובמועדים שאינם חלים בשבת, מספר העליות קטן יותר). כל קטע מזכה מתפלל אחר לעלות לקרוא בתורה. זו הסיבה גם לכינוי של הקטעים בשם: 'עליות'. כל עולה לתורה מברך מספר ברכות בתחילת קריאת הקטע ובסופו.

מול ספר התורה עומד בעל הקורא ומצביע לעולה לתורה על המיקום המדויק בו נמצאים בקריאת התורה. כיום, מקובל כי בעל הקורא הוא זה הקורא בתורה במקום העולה לתורה והוא עושה זאת בצורה מדויקת מאוד על פי טעמי המקרא.

ביהדות אשכנז ובחלק מקהילות ספרד נהוג כי בשבוע בו אחד מהנערים מהמתפללים מגיע לגיל מצוות, בשבת הקודמת לתאריך בר המצווה, הוא עולה לתורה בקטע האחרון באותה פרשה ל"מפטיר" ול"הפטרה". את פרשת שבוע ניתן לקרוא באתר מים לים. למעבר לאתר לחצו כאן.

 

טעמי המקרא

טעמי המקרא הם סימנים שמלווים את מילות המקרא ומנחים את בעל הקורא בפיסוק המילים, נגינתן וצורת ההגייה הנכונה שלהן. לטעמי המקרא מספר תפקידם בקריאת התורה:

1. הנגנת המילים – הטעמה למטרות מוזיקליות לצורך העשרת הקריאה ולהקל על זכירת המקרא.
2. הטעמת המילים – סימון הטעם במילה (מלעיל או מלרע) בהצבתו על ההברה אותה יש להטעים.
3. פיסוק המילים – תפקיד תחבירי לצורך קריאה בסדר הנכון וחלוקה מבנית של הפסוקים.

צורת נגינת הטעמים שונה מעדה אחת לשניה כאשר ניתן למצוא צורות נגינה רבות שהועברו במסורת מדור לדור ונחלקות לפי מוצא.

 

פרשנות על טעמי המקרא

חז"ל מביאים הקשר בין צורת ההטעמה של פסוקי פרשת השבוע לבין תוכן הפסוקים. בנוסף, בחוכמת הקבלה נדרשים הטעמים ומפורשים באופנים שונים. בספר נפש החיים מביא רבי חיים מוולוז'ין כי חלקי הפסוק נחלקים ל-3 רבדים: האותיות הן כנגד המעשה והנפש, הניקוד המופיע הוא כנגד הדיבור והרוח והטעמים מגיעים כנגד המחשבה והנשמה. בהשתמש במילים, בניקוד ובטעמים יכול היהודי לקשר בין חלקיו עד לשורשם העליון.

 

קריאה נכונה של פרשת השבוע

בכל קהילות ישראל, בארץ ובתפוצות, נהוג לדקדק בקריאת התורה, כיוון שגם לחלוקת הפרשיות וגם לטעמי המקרא – משמעות רחבה ועמוקה מזו הניתנת להשגה. פרשת השבוע, הנקראת מדי שבוע בימים שני, חמישי ושבת וכן במועדים – מעשירה את היהודי, מחברת אותו אל מקור הרוח והחיים ואל משמעות עמוקה. הפרשה ניתנת לעיון בחומשים ובאתרי תוכן יהודי שונים. מעניין אתכם? אתם מוזמנים להציץ ולהרגיש במתיקותה.