“ערבית" היא למעשה שם כולל למספר רב של להגים או ניבים לשוניים. מהי ערבית מדוברת, מהי ערבית ספרותית ומה ההבדלים המרכזיים ביניהם? כמה סוגים של ערבית מדוברת ישנם בעולם והיכן ניתן לראות ולשמוע ערבית ספרותית? למי כדאי ללמוד ערבית מדוברת ולמי דווקא כדאי להירשם לקורס ערבית ספרותית? כל זאת ועוד במאמר שלפניכם
מהי ערבית מדוברת?
הערבית המדוברת היא שפת האם של מרבית דוברי הערבית בעולם. למעשה, הערבים בישראל ובמדינות ערב אינם לומדים ערבית מדוברת – הם נולדים אליה. ערבית מדוברת זו שפת היומיום המדוברת בבית וברחוב. ילדים קטנים שומעים את השפה הזו הרבה לפני שהם יכולים ללמוד קרוא וכתוב. זו "שפת האם" תרתי משמע, השפה שבה אמא מדברת איתם. השפה של החמולה, שפת השבט והכפר. לשם הכנת הכתבה, ביקשנו לשוחח עם רונן דוד, מייסד "המדרשה לערבית וביטחון, "על מנת לענות על השאלה – מה עדיף ללמוד: ערבית מדוברת או ערבית ספרותית? ( לפרטים נוספים על קורסים בערבית >>> ).
אין ערבית מדוברת אחת, כי לכל כפר, עיר ואזור יש להג שונה של בני המקום. למעשה, שיחה של ערבית מדוברת בין בני מקומות מרוחקים עשויה להיות מאתגרת ביותר, ולא בטוח שהם יבינו כשורה אחד את השני. שכן הערבית המדוברת במצרים שונה מהערבית המדוברת בעיראק, למשל.
כמה סוגים של ערבית מדוברת ישנם בעולם?
ממעוף הציפור, ישנם שישה להגים עיקריים של ערבית מדוברת, על פי מיקום גיאוגרפי:
- הערבית של יושבי חצי האי ערב (ערב הסעודית, תימן, איחוד האמירויות ועוד מספר מדינות קטנות).
- ערבית מסופוטמית או עיראקית.
- ערבית לבנטינית, הערבית המדוברת של תושבי מזרח הים התיכון וביניהם הערבית הפלשתינאית המדוברת בקרב ערביי ישראל, בקרב הפלסטינים ובקרב הירדנים.
- ערבית מצרית.
- ערבית סודאנית.
- ערבית של יושבי צפון אפריקה.
כיצד נוצרה הערבית המדוברת על סוגיה השונים?
בתקופת כיבושי האימפריה המוסלמית, בכל אזור שנכבש נקלטו מילים וביטויים מהשפה המקומית והשתלבו בערבית המדוברת.
מהי ערבית ספרותית?
לעומת הערבית המדוברת, שהיא שפת הבית והרחוב, הערבית הספרותית היא השפה הערבית הרשמית, ה"גבוהה", שפת הסופרים והמשוררים, המשמשת עבור המרחב הציבורי, התרבותי והתקשורתי. זו השפה המשמשת לקריאה וכתיבה. משמעות הדבר היא שכל ילד, הדובר ערבית מדוברת מבית הוריו, לומד בבית הספר ערבית ספרותית כדי לדעת איך לקרוא ולכתוב.
באילו מקומות נמצאת הערבית הספרותית?
- ניתן לשמוע אותה במהלך טקסים רשמיים ונאומים של נבחרי ציבור.
- ניתן לקרוא אותה בכל ספר ועיתון
- במהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה
- במרחב הציבורי: על גבי שלטי רחוב, שלטי דרכים והכוונה
- במוסדות ציבור ובמוסדות השלטון
- בספרי החוקים של המדינות
- בפסקי הדין של שופטים במערכת המשפט
שפה אחידה
בשונה לחלוטין מערבית מדוברת, ערבית ספרותית, בהיותה השפה הערבית הרשמית לכתיבה ולקריאה, היא שפה יחסית אחידה על פני כל המרחב הערבי, הכוללת כללי דקדוק והגייה אחידים, ללא שינוי בין מיקום גיאוגרפי כזה או אחר.
כיצד התפתחה הערבית הספרותית?
הערבית הספרותית של היום מקורה במה שמכונה כיום "הערבית הקלאסית". החיבורים המוקדמים ביותר המוכרים למחקר ההיסטורי בערבית קלאסית הם קטעי שירה מאזור חצי האי הערב לפני תקופת האסלאם. ספר הספרים של האסלאם, הקוראן, נכתב בערבית הקלאסית ועובדה זו הפכה למשמעותית ביותר עבור התפתחות השפה. מלומדים מוסלמים יצרו כתבי דת, ספרי פרשנות, פילוסופיה וגם ספרי דקדוק מאות שנים לאחר פרסום הקוראן.
במהלך המאה העשרים קמו מדינות הלאום הערביות. מחד היה רצון להמשיך לשמור על שפה אחידה, שפה שתאחד את כל בני ערב, ומאידך היה קושי לשמור על חוקי הדקדוק הקפדניים של הערבית הקלאסית. כך נוצרה הערבית הספרותית, גרסה קלה יותר לעיכול של הערבית הקלאסית.
מה עדיף ללמוד, ערבית מדוברת או ספרותית?
התשובה טמונה במטרות שלכם, למה בעצם אתם מתעניינים בללמוד את השפה הערבית.
ערבית ספרותית מתאימה ללימודים בעיקר עבור מי ש:
- מעוניינים בעיקר ביכולת לקרוא ולכתוב ערבית.
- מעוניינים לקרוא טקסטים ערביים בשפת המקור, ללא תרגום או תיווך.
- מעוניינים לצרוך שידורי טלוויזיה, רדיו או עיתונות בערבית.
- מעוניינים להתמצא באזור בו נמצאים שלטים בשפה הערבית.
- מעוניינים להשתלב במשרה בה נדרשת שליטה בערבית ספרותית.
- נדרשים לערבית ספרותית כחלק מעבודת מחקר אקדמית.
מנגד, ערבית מדוברת מתאימה בעיקר עבור:
- מעוניינים בעיקר ביכולת לשוחח בערבית ולתקשר עם מאן דהוא.
- מעוניינים להעשיר את חווית הטיול למדינות דוברות ערבית ביכולת לתקשר ולהתחבר עם בני המקום.
- מעוניינים להשתלב במשרה במערכת הביטחון או במשרד החוץ, או בכל גוף אחר הזקוק לבעלי שליטה בערבית מדוברת.
- מעוניינים לשפר את התקשורת במקום העבודה עם קולגות, לקוחות, ספקים וכו'.
- מעוניינים ליזום קשרים עסקיים עם חברות וארגונים ערביים.
- מבקשים לתרום ולהיות חלק במאמץ לדו-קיום בין יהודים וערבים במדינת ישראל.
"כשמדברים על לימודים, האינסטינקט שלנו הוא לחשוב על מבחנים, עבודות, בחנים ועוד זיכרונות לא נעימים. זה לא חייב להיות ככה, אפשר בהחלט ללמוד בכיף, באווירה נעימה ועם הרבה חדוות לימודים" כך מוסיף ואומר לנו בחיוך רונן דוד.
